| |  | | |
חברות וחברים יקרים,
השנה החולפת החלה בתזכורת מהדהדת שהעינויים עדיין איתנו, וכך גם קשר השתיקה האופף אותם. בשתי החלטות מקוממות ומאכזבות של היועמ"ש, שסוקרו בהרחבה, הוחלט לסגור את תיקי החקירה במקרים בהם עצורים עברו התעללות קשה מידי נציגי כוחות הביטחון, ללא הגשת כתבי אישום כנגד מי מהמעורבים. במאי ראינו באימה כיצד התנהלות פזיזה של המשטרה בירושלים גוררת את ישראל למעגל דמים נוסף מול רצועת עזה - הפעם בליווי התפרצות קשה של עוינות וזעם בתוך ישראל. למרות החרדה והמתח שליוו את הימים האלה, צוות הוועד המשיך בעבודה רצופה, ופעל לחשוף את האלימות חסרת התקדים בה נקטה המשטרה כנגד אזרחים בתקופה זו, גם במהלך הפגנות שקטות ולגיטימיות לחלוטין.
מהצד השני, הגענו בשנה זו גם להישגים משמעותיים, בין היתר בזכות כינון ממשלה מתפקדת, לראשונה מזה ארבע שנים: במסגרת דיוני התקציב הובטחו 50 מיליון ש"ח לשיפור התנאים התת-אנושיים בהם הוחזקו אסירים ברכבי ה"פוסטה" ובמתקני המעבר; ולראשונה, ערכנו כנס שהביא יחד מנהיגים ופעילי שטח מארבע קבוצות מיעוט שונות בישראל, הסובלות במיוחד מאלימות משטרתית - אנשים עם מוגבלויות, אזרחים יוצאי אתיופיה, חרדים ובדואים מהנגב - כדי לנסח את דרישותיהם המשותפות לשיטור הוגן ושוויוני, ולהתארגן לקראת פעולה מתואמת מול מקבלי ההחלטות בישראל.
במהלך 2021 גם קיימנו 13 הכשרות ואירועים ציבוריים; הגשנו 15 פניות ועתירות עקרוניות; הגשנו 25 תלונות וערעורים על התנהלות השב״כ, ו- 31 פניות על אלימות שוטרים; היו לנו 27 ניירות עמדה, פגישות ותדרוכים עם חברי כנסת וצוותים פרלמנטריים, שאילתות, ישיבות בוועדות הכנסת ופעולות קידום מדיניות נוספות. זה המון, אבל זה לא מספיק. כל עוד בישראל עינויים ואלימות משטרתית הם עדיין דבר שבשגרה, נמשיך וביתר שאת.
מטרות רבות עוד לפנינו גם ב- 2022, שלפי תכניות העבודה שבנינו, צפויה להיות שנה מאתגרת בפעילות הוועד. כדי שנוכל להמשיך ולהיאבק למען זכויות האדם של כולם, בחדרי החקירות ובהפגנות, בבתי הכלא ומאחורי פרגוד החיסיון הביטחוני, אנו זקוקים גם לכם. אני מזמינה אתכם ואתכן לתרום לוועד הציבורי נגד עינויים ולחזק את פעילותנו.
אנו פועלים ופועלות מתוך עיקרון שעינויים משחיתים את צלם האנוש שלנו כחברה, ואינם מקדמים, אלא דווקא מסכלים, כל סיכוי לצדק או לביטחון. לכן אנחנו כאן ולכן חשוב שנמשיך להיאבק.
שלכם/ן,
טל שטיינר
מנכ״לית הוועד נגד עינויים
|
|
ביום רביעי בשבוע שעבר בהפגנת חרדים בשכונת גאולה בירושלים, הותז מטח מים ממכתזית כלפי מפגין אחד — כפי שאפשר לראות בבירור בתמונה ובשלל תיעוד הוידאו מהאירוע. אבל נראה שהשר בר-לב התבלבל ובראיון שנתן לתקשורת למחרת החליט להיחלץ להגנתם של שוטרים אלימים במקום להגנת הציבור מפני האלימות המשטרתית והשימוש המופרז בכוח.
יש מי שטועים לחשוב שמכתזית היא בסך הכל זרם מים שנועד לפזר במתינות הפגנות, אולם מדובר בכלי אלים וברוטאלי במיוחד, המופנה ביתר שאת כלפי חרדים ופלסטינים, ומסב נזקים כבדים וארוכי טווח לגוף. אם השוטר שנתן את ההוראה להשתמש במכתזית לא ידע להתגבר על מפגין אחד ולפזרו מההפגנה, ולכן עשה שימוש בכלי מופרז שכזה ובכוחו, הרי שהוא שצריך לתת את הדין.
נזכיר, בחודש נובמבר השתתפנו בדיון בוועדה לביטחון פנים בכנסת, על היקף השימוש במכתזית ובו עלתה הסכמה מקיר לקיר כי מדובר בכלי מסוכן וכי יש להגביל ולצמצם את השימוש בו למינימום ההכרחי ביותר.
צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת
|
|
ביום שני בשבוע שעבר שיגרנו פניה דחופה לפרקליטות המדינה המתריאה לפני עתירה לבג״צ בערעור שהגשנו בשם יו״ר הרשימה המשותפת, ח״כ איימן עודה, בדרישה לחקור את השוטרים שירו בראשו כדור ספוג במהלך הפגנה נגד הריסת הכפר אום אל-חיראן בנגב ב- 2017.
במקום לפעול בנמרצות לפי המועדים הקבועים בחוק ולתת מענה ענייני במועדו, מחלקת העררים בוחרת בגרירת רגליים ונמנעת מלהכריע בערר על אף שעברו כשלוש שנים מאז שהוגש, חמש שנים מאז האירוע, ולמרות שמדובר בנבחר ציבור.
העבירות המיוחסות לשוטרים שתקפו את חה״כ עודה הן מובהקות כפי שעולה מחומר החקירה הכלול בתיק. אין ולא יכולה להיות כל סיבה לאיחור ניכר שכזה במתן המענה. כל שיהוי נוסף הוא בחזקת עוול ומהווה מחסום בפני ח״כ עודה להשגת צדק באירוע הכאוב והקשה הזה, שעודנו מהווה פצע מדמם עבור החברה בישראל
את הפניה כתבה עו״ד פארח ביאדסי מהמחלקה המשפטית בוועד נגד עינויים.
|
|
הסיכום במסגרתו יסיים שובת הרעב והעציר המינהלי הישאם אבו הוואש את שביתתו לאחר 141 ימים וישוחרר ממעצרו המינהלי במהלך חודש פברואר הוא בשורה משמחת, אבל חשוב לזכור ולהזכיר: מעצרים מינהליים הם דרך נוספת להתעמר ולייצר עיוות דין נורא.
בניגוד לעצור רגיל, עצור מנהלי לא יודע במה הוא מואשם וכך נשללת ממנו הזכות הבסיסית להגנה. בחוק הבינלאומי זהו כלי שנועד למקרי קיצון חריגים, אך בישראל השימוש במעצרים מהסוג הזה כנגד פלסטינים הפך לעניין שבשגרה: בני אדם שנלקחים מבתיהם ונכלאים במשך חודשים ארוכים מאחורי סורג ובריח מבלי שמוגש נגדם כל כתב אישום.
לפני נתוני ארגון אדאמיר הפלסטיני, במהלך 2021 הוצאו 1595 צווי מעצר מינהלי, ונכון להיום מוחזקים כ- 500 עצורים במעצר מינהלי. הפרקטיקה הזו מוכרחה להיפסק, והעיקרון מוכרח להישמר - כל אדם זכאי להליך הוגן, ובתוך כך לדעת במה הוא מואשם ולהגן על עצמו.
הוועד נגד עינויים עומד בסולידריות עם כל העצירות והעצירים המינהליים, וקורא לצדק להישאם אבו הוואש.
|
|
|
