| |  | | |
חברות וחברים יקרים,
מדינת ישראל אינה אינה רוצה ואינה מסוגלת לשים קץ לעינויים בשטחה. זאת המסקנה המצערת שבעקבותיה הגשנו השבוע, יחד עם שותפינו בפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (FIDH), תלונה מפורטת למשרד התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. בתלונה ביקשנו לכלול את פשע העינויים כחלק מהחקירה שמנהל בית הדין בשנים האחרונות סביב הנעשה בשטחים, ולהשית אחריות אישית על המעורבים בביצועם.
בשני העשורים האחרונים הוגשו 1,300 תלונות למשרד המשפטים על עינויים כלפי נחקרים במסגרת חקירות שב"כ. מתוך כל התלונות האלה, נפתחו שתי חקירות פליליות בלבד, ואף לא כתב אישום אחד הוגש נגד המעורבים - גם כאשר הדברים היו ברורים מעל לכל ספק ואפילו כשהמערכת עצמה הודתה בהם.
בפניה אל בית הדין שטחנו בין השאר את עדויותיהם של 17 קורבנות שספגו התעללות פיזית ונפשית קשה מידי חוקרי שב"כ - כולל החזקה בתנוחות לחץ מכאיבות שנאסרו על-ידי בג"צ עוד בשנת 1999.
"עינויים הם המאורע המחריד ביותר שיכול אדם להכיל בקרבו", כתב הסופר ושורד העינויים, ז'אן אמרי, בספרו "מעבר לאשמה ולכפרה", ואכן רבים מהקורבנות דיווחו כי בסיום החקירות לא יכלו לעמוד על רגליהם מעוצמת הכאב, ומסרו לחוקרי השב"כ הודאות שווא רק כדי להפסיק את העינויים שהופעלו נגדם. הם גם דיווחו על הפגיעות החמורות, בגוף ובנפש, שהם ממשיכים לשאת עמם שנים לאחר המעשים. למרבה הזוועה, עינויים כאלה לא מתרחשים במקרה, אלא נעשים באופן שיטתי, על פי נהלים חסויים של שב"כ ובאישור הדרגים הבכירים ביותר.
חשוב לומר - מיגור העינויים הוא גם אינטרס ישראלי. בדמוקרטיה עליה אנו נאבקים, לא תעלה על הדעת מציאות שבה קיימים גופים, או אנשים, שהם מעל לחוק. אנחנו מוכרחים לשאול את עצמנו כחברה, האם הגיוני שיהיו אנשים במדינה שלנו שהמקצוע שלהם הוא לענות בני אדם? האם הגיוני שיש במדינה שלנו נהלים שקובעים איך וכמה מותר לענות בני אדם אחרים? כמובן, שאנחנו חיים במצב בטחוני מורכב, שאי-אפשר ואסור להתעלם ממנו; אבל אנחנו גם עומדים על כך שעינויים לא מונעים טרור, אלא דווקא מגבירים את השנאה והפחד. המאבק נגד עינויים הוא גם מאבק למען חברה ישראלית בטוחה ומוסרית יותר.
עוד לא מאוחר עבור ישראל לשנות מסלול, ולהוכיח שהיא אכן רוצה ומסוגלת למגר את העינויים בכוחות עצמה: חקיקת חוק האוסר במפורש על עינויים, עריכת חקירות מקצועיות וכנות, והעמדה לדין של מי שביצעו ואישרו את השימוש בעינויים - הם קודם כל האינטרס שלנו, אזרחי ישראל שרוצים לחיות בדמוקרטיה אמיתית, שבה יש גבול לכוח של השלטון על הפרט, ואיש אינו מעל החוק.
קראו עוד על הפנייה שלנו לבית הדין בהאג, בטורו של נחום ברנע היום מוסף לשבת של ידיעות אחרונות:
|
|
וכאן, הקשיבו לדברים שאמרה מנכ"לית הוועד, עו"ד טל שטיינר, באירוע לציון 55 שנים לכיבוש ולמלחמת 1967, בכנס מיוחד שהתקיים בכנסת ביוזמת חברי הכנסת עאידה תומא-סולימאן ומוסי רז:
|
|
אנו רואות ורואים במהלך הזה שעשינו, בבחירה לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג, צעד משמעותי בדרך לשחרורה של ישראל מהעינויים ולהשגת צדק לקורבנות. אני מזמינה אתכם ואתכן לתמוך בנו, ודווקא עכשיו - לחזק את הפעילות שלנו בתרומה בכל סכום באתר המאובטח:
|
|
אני מזמינה אתכם גם להמשיך ולעקוב אחר הפעילות שלנו ברשתות החברתיות: פייסבוק | טוויטר | אינסטגרם, ולקחת חלק בהפצת המסרים.
שלכם/ן,
ד"ר בטינה בירמנס,
יו"ר הוועד המנהל
|
|
|
