| |  | | |
חברות וחברים יקרים,
בספרו ״בלילות לבנים״, העיד ראש הממשלה ומפקד האצ״ל לשעבר, מנחם בגין, על החקירות שעבר במרתפי המשטרה החשאית בברית המועצות לשעבר: ״ושוב בא לילה ללא שינה ושוב בא לילה עם חקירה. ושוב; ושוב… לילה אחרי לילה, במשך שבועות, במשך חודשים, במשך זמן בלתי מוגבל. בראשו של האסיר הנחקר נוצר מין ערפל מוזר: נפשו יגעה עד מוות, רגליו מועדות ואחת תשוקתו לישון, קצת לישון, לא לקום, לשכב, לנוח, לשכוח (...) נתקלתי באסירים שחתמו על מה שנצטוו לחתום רק כדי לזכות במה שהחוקר הבטיח להם: שינה לא מופרעת. ומי שאינו מאמין, כי אפשר לשבור אדם כך: ברעב מתמיד, בבידוד מוחלט, בשלילת שינה, ב"שיחות" חקירה ליליות אין סופיות, בלעג, בגידופים, באיומים, בהבטחות – אין הוא אלא מוכיח שאין הוא יודע טעמם של אלה, או השפעתם ההרסנית, הדורסנית, המוחצת.״
לרגל יום זכויות האדם, שצוין בישראל ובעולם ב- 10 בדצמבר, אנחנו רוצים לשתף איתכם בדף המידע השנתי של הוועד נגד עינויים, אותו אנו מפרסמים מדי שנה. כלולים בו נתונים עדכניים על מספר התלונות הנוגעות לעינויים ויחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל של קורבנות מצד זרועות הביטחון של המדינה, ובראשן שירות הביטחון הכללי.
|
|
התמונה העולה מן הדו״ח היא קשה, ומוכיחה שעינויים עדיין מתרחשים בישראל כדבר שבשגרה - ולא מספיק נעשה על מנת לעצור אותם. במרכזו של דף המידע עומד הנתון העגום הבא: למרות שמאז שנת 2001 ועד השנה הוגשו לממונה על תלונות נחקרים בשב"כ מעל ל- 1,400 תלונות על אלימות כלפי נחקרים, נפתחו שלוש חקירות פליליות בלבד, שלא הובילו ולו להעמדה לדין אחת של איש מהמעורבים. יתר התיקים נסגרו לאחר בדיקה מקדמית בלבד - גם במקרים בהם היו ראיו חותכות וחד משמעיות לשימוש בעינויים.
דף המידע נותן פוקוס מיוחד על שני תיקים אותם מלווה הצוות המשפטי בוועד: המקרה של עו"ד טארק ברגות, בו נעשה שימוש בפרקטיקה הקשה והמסוכנת של מניעת שינה קיצונית - במשך חודש וחצי נחקר טארק בחקירות ממושכות, שהארוכה שבהן נמשכה 48 שעות רצופות ללא שינה, בעודו אזוק; וכן למקרה של א', צעירה פלסטינית שנחקרה באיומים, הושפלה והוטרדה מינית במהלך חקירתה במה שזכה לכינוי "חדר ה- V.I.P." במתקני השב"כ - שם נערכה חקירתה באפלה מוחלטת.
|
|
איך ניתן לעצור את העינויים בישראל? בדף המידע אנחנו מונים כמה דרישות הכרחיות: לחוקק חוק ברור ומפורש האוסר על עינויים; להתחיל לתעד את חקירות השב"כ תיעוד קולי וחזותי מלא; לנהל חקירות מלאות וכנות של תלונות על עינויים, ולתת משקל להערכות פורנזיות שנערכות בהתאם לכללי "פרוטוקול איסטנבול", שזכה להכרה בינלאומית ככלי מקצועי ומהימן לזיהוי ותיעוד מקרי עינויים. גם הקול שלכם, תומכי הוועד בישראל וברחבי העולם, חשוב וחיוני: המשיכו לעמוד על כך שבמדינה דמוקרטית, אין כל מקום לעינויים; ומי שמבצע עינויים, מורה עליהם או מאשר אותם, חייב לתת על כך את הדין.
יום זכויות האדם 2022, ובישראל התמונה עגומה למדי. ועם זאת, ישנם גם סימנים לאופטימיות זהירה: השבוע התבשרנו על כוונתו של התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, כארים קאן, להגיע לאזורנו במהלך השנה הבאה. כזכור, במהלך חודש יוני האחרון פנה הוועד נגד עינויים לאותו בית דין בבקשה שיחקור את השימוש השיטתי שעושה מערכת הביטחון בעינויים פיזית ונפשיים כלפי פלסטינים, העולים לכדי פשעי מלחמה לכל דבר ועניין.
אנחנו מקווים שמדינת ישראל תשתף פעולה עם חקירת בית הדין, ובמקביל תחל לפעול בעצמה למיגור העינויים המתבצעים בשמנו, אזרחי ישראל. הגיע הזמן לחוקק חוק מפורש נגד עינויים, לנהל חקירות כנות של תלונות על עינויים, ולמצות את הדין עם מבצעיהם. רק כך תוכל ישראל לטעון שמערכת החוק שלה ראויה לשמה, ושהיא אינה זקוקה להתערבות בינלאומית לשם עשיית הצדק עם קורבנות עינויים.
בנוסף, עבודת קידום המדיניות של הוועד נמשכת - גם מול הכנסת החדשה, שהצעות חקיקה אנטי-דמוקרטיות רבות כבר יושבות על שולחנה בחסות התחזקותן של מפלגות הימין הקיצוני. אתמול השתתפתי בשם הוועד בדיון בוועדה המיוחדת הדנה בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה, הצגתי שם את עמדתנו הנחרצת נגדו, והתרעתי על הסכנה הממשית הגלומה בה להתרחבותם של מקרי עינויים ויחס בלתי אנושי, אכזרי או משפיל מצד שוטרי משטרת ישראל, בייחוד כלפי קבוצות מיעוט בחברה הישראלית וכלפי פעילים חברתיים ומפגינים. קראתי לכל חברות וחברי הכנסת להתנגד לו.
צפו בדברים מהוועדה >>
|
|
לסיום, אני רוצה לפנות אליכם ולהזמין אתכם לתמוך בעבודת הוועד, בתרומה חד-פעמית או מתחדשת, שתאפשר לנו להמשיך בעבודתנו, ייצוג קורבנות העינויים והאלימות מוסדית, ולחזק את פעילותנו למען ישראל דמוקרטית וחופשית מעינויים.
|
|
בשמי ובשם צוות עובדות ועובדי הוועד - תודה!
שלכם/ן,
עו"ד טל שטיינר
מנכ"לית
|
|
|
