מאז שנת 1990 נאבק הוועד נגד עינויים בישראל בפגיעה בכבוד האדם, בגופו ובנפשו על-ידי מנגנוני הביטחון, באמצעות עינויים, השפלה, יחס אכזרי ובלתי-אנושי ואלימות. ההישג הדרמטי שהשגנו עם מתן פסק הדין בהליך שזכה לכינוי ״בג״צ העינויים״, האוסר את השימוש בשורה של שיטות חקירה ועינויים וקובעת כי לשב”כ אין סמכות להפעיל שיטות חקירה אלימות הגדיר מחדש את המותר והאסור - וסימן קו אדום ברור, גם לגופי הביטחון.
אבל מאז ועד היום, המאבק נמשך, כי העינויים המבוצעים בחסות המדינה פחתו, אך ממש לא נעלמו. בשלושת העשורים הללו ליווינו מאות רבות של תיקים ומקרים, הגשנו תלונות ועררים על מקרי עינויים, ועתרנו לבתי המשפט בעניינם של קורבנות שתלונתם נסגרה, או בעניינים עקרוניים דוגמת מדיניות הכליאה בישראל, טיוח מקרי מוות של אזרחים על ידי שוטרים, מדיניות הסיכולים הממוקדים ועוד.
בכל הנוגע להתנהלות מנגנוני הביטחון בישראל, השגת צדק ותיקון עבור קורבנות קשה ומורכבת בעשרות מונים ולעתים המענה לא מצוי במערכת המשפט.לכן הוספנו, לצד הליווי המשפטי, לפעול גם בזירה הציבורית למען קידום מדיניות, תיקון עוולות והצפתן לסדר היום: קידום הצעות חוק למניעת עינויים, לאיסור על שימוש הודאות שהתקבלו תחת לחץ, לשיפור תנאי הכליאה של אסירים, שינוי מהיסוד של עבודת מח"ש ועוד - ובמקביל בלימה של חוקים מסוכנים והרסניים, דוגמת הניסיון להחזיר את עונש המוות ולהכפיף את המשטרה למרותו של השר לבטחון פנים.
|
