"וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם"
(שמות י"ג:ח')

חברים יקרים,
אנו מתקרבים לחג החרות, חג הפסח. חג שזכה בכמות אדירה של מצוות ומנהגים, אך מצווה אחת בולטת מעל כל השאר: "והגדת לבנך ביום ההוא". אבל איך נספר את סיפור יציאת מצרים אחרי ה-7 לאוקטובר? איך נספר את סיפור החרות כשכל כך הרבה מאחינו ואחיותינו נמצאים בשבי של חמאס, תחת ייסורים וסבל.
המצווה "והגדת" היא לספר את הסיפור, הסיפור של עם ישראל. סיפור הזה התחיל עם יציאת מצרים שאנו מציינים בליל הסדר, אבל הסיפור ממשיך עד היום. זה סיפור של נביאים ומלכים, ניסים ונפלאות, אך גם הרבה מלחמות, רדיפות וסבל. "והיא שעמדה..." מזכיר לנו את זה. ההגדה של פסח, היצירה המדהימה הזאת, שממשיכה להתפתח עם עוד מהדורות וחידושים, מלאה בטקסטים שמזכירים לנו גם את שאר הסיפור. סדר פסח לא מתעלם מהסבל ומהחושך, אבל סיפור גאולת מצרים מזכיר לנו שתמיד יש אור בעתיד. בסופו של דבר "והקב"ה מצילנו מידם", אולי לא את כולנו, אולי לא מספיק, אבל אנו ממשיכים הלאה.
שנה אחרי שנה, עשור אחרי עשור, דורות אחרי דורות.
אולי יש מי שהתלבט האם לעשות סדר השנה. חברים, תעשו את זה.
מותר לעשות שינויים, מותר להביא טקסטים קשורים למלחמה ולדבר על הקרבנות.
הם גם הסיפור של כולנו. אולי היהודים ששרדו את המהומות במסעי הצלב, או אלו שגורשו מספרד, או אלו שאיבדו את משפחותיהם בכל פוגרום חשבו גם "איך אדבר על חופש השנה, איך אשיר שיר הלל".
אך הם עשו את זה ולכן אנו עוד עושים את זה, ואנו נוסיף את הסיפור שלנו להגדה ונמשיך לספר את הסיפור כולו והיהודים בדורות הבאים ידברו גם על מה שעובר עלינו, אך גם אנו וגם הם בעתיד ישירו שיר הלל ויברכו להוא שגאל אותנו ממצרים.
ובזה נמצא הניצחון שלנו על אויבנו.

מאחל לכולנו חג פסח כשר ושמח.
הרב מיכאל אבן דוד