חברות וחברים יקרים,
עינויים הם אחד הנושאים הכי קשים ומורכבים לדבר עליהם. זה כרוך בחשיפה למעשים שהדעת לא רוצה להכיל, והנפש מתקשה לסבול. ולמרות זאת, מוכרחים לדבר עליהם, מוכרחים להציף אותם, כי הם קורים, והקורבנות שלהם הם בני אדם, והם כאן, בינינו, והם סוחבים על עצמם צלקות נראות ובלתי נראות, שלא יימחו לעולם.
לכן, ודווקא בגלל כל המורכבות והקושי, היה מרגש לראות את עשרות המשתתפים שהגיעו לכנס שערכנו בשבוע שעבר ביחד עם שותפינו ברופאים לזכויות אדם, שעסק בהיבטים של טראומה ועינויים. הכנס נועד לספק לאנשי ונשות מקצוע מתחומי בריאות הנפש, הרפואה והמשפט היכרות עם הגרסה המעודכנת של ״פרוטוקול איסטנבול״ - הסטנדרט הבינלאומי לתיעוד עינויים מטעם האו"ם, הקובע את הכללים לביצוע הערכה רפואית ונפשית מקובלת ואמינה.
לא פחות מ-18 הרצאות שונות נשמעו בכנס, בארבעה מושבים מקבילים, בהן הציגו נשות ואנשי מקצועים מעולים את הידע הרב שצברו בתיעוד וטיפול בקורבנות עינויים, וחלקו אותו עם המשתתפים. בין השאר, עלו סוגיות מורכבות כמו המפגש עם מבקשי מקלט קורבנות עינוים וטראומה, עקרון ה״אי הרחקה״ של ישראל והמקרה של מבקשי מקלט להט"בים פלסטינים, העברה בין-דורית של טראומה מוסרית בעקבות עינויים, התנהגות רפואית פסולה במתקני מעצר ובמערכת הבריאות הציבורית, ועוד. מקום מיוחד תפסו גם היבטים שונים של עינויים וטראומה בישראל ופלסטין לאחר ה- 7 באוקטובר, לרבות היחס לחטופים הישראלים בשבי, והטיפול באלו ששוחררו בעסקאות של תחילת המלחמה; מעשי הזוועה שתועדו ודווחו ממתקני המעצר בישראל כלפי עצורים מעזה, ועוד.
>> צפו בסרטון המסכם של הכנס:
|
|
את הכנס פתחו דבריה המצולמים של ד"ר אליס ג'יל אדוארדס [לצפייה], הדווחית המיוחדת של האו"ם לנושא עינויים ויחס בלתי אנושי, אכזרי או משפיל, שביקרה לאחרונה באזורנו במסגרת עבודתה לבדיקה ודיווח על מעשים אלה שנעשו (ונעשים) במסגרת המלחמה הניטשת בישראל, בעזה ובלבנון. עבודתה של הדווחית קריטית לצורך הבאתם של המעשים הללו לידיעת הקהילה הבינלאומית, ולנקיטת פעולות משמעותיות למניעתם ולמיצוי הדין עם מחולליהם. הדבר מקבל משנה תוקף אל מול ניסיונות ההסתרה של מנגנוני הביטחון את הנעשה בבתי המעצר ובמתקנים דוגמת שדה תימן, ענתות וכלא עופר, בהם מצבם של עצורים פלסטינים מוסיף להיות קשה, וזכויות רבות מוסיפות להמנע מהם.
>> לקריאה ולהורדת הגרסה העברית המעודכנת של פרוטוקול איסטנבול
>> לסיכום המילולי של הכנס
>> לסיקור הכנס באתר זמן ישראל
אולם למרות המכשולים, שהיו השנה רבים מאי-פעם, אנו רושמים הישגים בעבודתנו - ובזכות מהלכים משפטיים וציבוריים שקידמנו, יותר עצורים זכאים כעת למפגש עם עו"ד ומקבלים את האפשרות להתלונן על פגיעה בהם; יותר עוולות נחשפות בתקשורת ישראלית ובינלאומית, ומגיעות לידיעת הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות; יותר אנשי מקצוע מקבלים את הכלים לתמוך בקורבנות עינויים, מכל שכבות החברה; ואנו ממשיכים לתבוע שהחברה בה אנו חיים, זאת שעברה טראומה כה אלימה וקשה, תוקיע מתוכה את העינויים אחת ולתמיד. .
כפי שאמרה ד"ר אדוארדס בנאומה, "האיסור על עינויים הוא חד-משמעי. הוא מתקיים בזמן שלום, בזמן מלחמה, כיבוש וכל מצב חירום ציבורי אחר. שום מדינה לא יכולה להצדיק את השימוש בעינויים. אין שום אפשרות לסטות מהחוק הזה… השפעות העינויים הן עמוקות ונרחבות. הנזק משפיע על הקורבן באופן עמוק. הנזק יכול להיות נפשי או פיזי, או שניהם… אין להמעיט בהשפעה על בני המשפחה והקהילה, וגם הם עלולים לסבול מהשלכות העינויים. עינויים גם גורמים לקרעים ארוכי טווח בחברה ובין חברות. הם עשויים לעמוד בדרכם של שלום, צדק ודו-קיום. וזאת הסיבה שבגינה הם אסורים לחלוטין. עינויים אינם משרתים שום מטרה טובה, רק רוע".
|
|
ערב תחילתה של שנה חדשה, ומצבן של זכויות האדם בישראל קשה מאי-פעם. אנחנו רואות בעשייתנו שליחות, ומזמינות אתכם ואתכן להיות שותפים לה, ולהיאבק עמנו למען קורבנות העינויים, ולמען עתיד שבו שלום, צדק ודו-קיום אפשריים.
|
|
שלכם/ן
עו״ד טל שטיינר
מנכ״לית
|
|
|
