למעלה מעשרים שנה שאנחנו בשטח, כתף־אל־כתף עם קהילות פלסטיניות בגדה המערבית. בשנים האחרונות, וביתר שאת עכשיו, הטרור היהודי מתגבר, האלימות הופכת לשגרה, והרשויות, במקום לעצור, רואות, שותקות ולעיתים גם מגבות. במציאות הזו אין מקום לסמלים או למחוות ריקות. לכן "נטיעות צדק” היא פעולה ישירה ומתמשכת: חזרה לאדמות שנפגעו, שתילה מחדש של עצי זית שנעקרו, ועמידה לצד חקלאים שמנסים לשמור על אדמתם, על פרנסתם ועל עתיד משפחותיהם מול אלימות יומיומית.
הנתונים מדברים בעד עצמם: במהלך 2025 הושחתו כ-26,000 עצי זית, בגדה המערבית. כמענה לטרור ניטעו עד כה במהלך השנה האחרונה כ-1000 עצים במסגרת הפרויקט עבור 14 חקלאים בעזרת 430 מתנדבים.
פעילות הנטיעות תתקיים החל ממחר, ה-26.12 ומידי יום שישי עד ט"ו בשבט (2.2). בעקבות השחתת עצים והנזקים שנגרמו במהלך השנה, היעד לעונה הוא שתילת 2,000 עצים עבור 24 חקלאים ב-14 כפרים. ימי הנטיעות מתחילים בשעות הבוקר המוקדמות ומסתיימים בצהריים, ואנו מספקים הסעות, תיאום מראש והנחיות בטיחות ברורות. הפעילות בלתי-אלימה לחלוטין, מתוכננת ומתואמת כדי להבטיח את ביטחון כל המשתתפים והקהילות המארחות. הצטרפו אלינו למאבק על נוכחות בשטח, על צדק בסיסי, ועל בני אדם. להרשמה - https://forms.monday.com/forms/06a9f57b0d0c044272...
|
|
בזכותכם ובזכותכן עברנו את היעד. התמיכה שלכם מוכיחה שיש קהילה שלא מוכנה לוותר, גם בשנה הקשה הזו.
עכשיו אנחנו מעלים את הרף: יעד בונוס של 150 אלף דולר עד סוף 2025. כל תרומה נוספת תאפשר לנו להרחיב את הפעילות בשנה הבאה – יותר ימי מסיק, יותר נוכחות בשטח, יותר הגנה על קהילות שחיות תחת איום מתמיד.
נשארו עוד כמה ימים לסגור את 2025 בצורה הכי טובה שאפשר . תרמו עכשיו >>>
|
|
סטודנטים מארה"ב ואירופה בשבוע פעילות במסאפר יטא
|
|
הכירו את Winter Solidarity Programme- פרויקט שאנחנו מובילים יחד עם אחוות עמים, ובו משתתפים בעיקר סטודנטים מארה״ב ומאירופה, שבאו ללמוד מקרוב על צדק, אהבת הגר וזכויות אדם. במשך שלושה שבועות הם לומדים מפעילים פלסטינים וישראלים על החיים תחת מציאות של שליטה, אלימות והדרה, על מאבק אזרחי לא־אלים, ועל בניית שותפות ועמידה משותפת גם בתנאים קשים.
בשבוע האחרון היינו איתם במסאפר יטא. התחלנו באום אל־ח׳יר, שם פגשנו את ח׳ליל, שסיפר על רצח עוודה ועל הפחד והלחץ שמטיל המאחז החדש שהוקם בסמוך. בצעידה לאורך הכפר, יחד עם עיד ועם טארק, שמענו את סיפורן של משפחות שהגיעו לאזור ערד לפני עשרות שנים ומאז נאבקות יום־יום על הזכות להישאר על אדמתן. יחד נטענו עצי זית, רוזמרין ואורן, מחווה צנועה אך משמעותית של חיבור לאדמה, של תקווה, ושל בחירה בדרך חיים צודקת.
משם המשכנו למופקארה. פגשנו את נאסר, הכנו יחד שלטים ותלינו אותם על גדר התיל שהקהילה הקימה כדי להגן על עצמה מפני פלישות חוזרות. פעולה פשוטה של נוכחות, שמבקשת לייצר מעט ביטחון בתוך מציאות מתוחה ומאיימת.
התחנה הבאה הייתה סוסיא. שם פגשנו את חמדאן ואת נאסר, ששיתף אותנו במה שאירע בלילה שלפני כן בוואדי אל־ג׳ייש: חדירה לבתים, שימוש בגז פלפל שפגע באימהות ובילדים והוביל לאשפוז של אם וארבעה ילדים, ושחיטת כבשים, פגיעה ישירה בפרנסה וביכולת להתקיים.
וזו המציאות היום בגדה המערבית. טרור יהודי מתמשך, אלימות יומיומית, ומערכות אכיפה וצבא שבוחרות פעם אחר פעם להעלים עין. מול זה אנחנו בוחרים אחרת. ממשיכים לצאת לשטח, להיות נוכחים, לעמוד לצד הקהילות והחקלאים, להגן, לדאוג ולעזור — גם כשהמציאות קשה, וגם כשהדרך ארוכה.
|
|
בואו לשאול, על כוס בירה, את כל מה שרציתם לדעת: מה זה נוכחות מגינה? איך אפשר להצטרף? כמה זה מסוכן? מה זה דורש? איך מגיעים לשם? כמה זה אפקטיבי? אנחנו לוקחים חלק באירוע יחד עם פעילים ופעילות מקבוצות שטח שונות: מסתכלים לכיבוש בעיניים, צפון הבקעה, מסאפר יטא, בני אברהם, עומדים ביחד ועוד. באירוע גם יריד תוצרת חקלאית מקהילות פלסטיניות, וגם מוזיקה. פרטים מדויקים ישלחו לנרשמים. להרשמה >>> https://bit.ly/4oEg5d9
|
|
הפורום ליהדות וצדק חברתי הוקם מתוך הרגשה שיש ליהדות אמירות חשובות על התנהלות חברתית כלכלית. אירועי השבעה באוקטובר ובעקבותיו העצימו את הנושא והפכו אותו דחוף, כאשר עלו ביתר שאת שאלות של מקום המדינה מול החברה האזרחית והבטחת רשת מגן לאזרחי המדינה. פורום יהדות וצדק חברתי מורכב מארגונים אשר שואבים השראה ממסורת היהדות בבניית חזון ציוני, שבו השאיפה לצדק חברתי היא אחד מתפקידי היסוד של המדינה, ובמקביל, החברה האזרחית נושאת באחריות לעודד את מוסדות המדינה ולסייע להם לפעול להבטחת חיים בכבוד לכל תושבי הארץ.
בשנה הקרובה הנושא השנתי הוא "בריאות, יהדות וצדק חברתי". במסגרת זו אנחנו מזמינים אתכם ליום למידה וחיבורים בנושא "נגישות לבריאות הגוף והנפש - מבט יהודי מעשי". היום מיועד לארגונים, למומחים ולקהילות, ומטרתו ללמוד את הנושא ממגוון נקודות מבט ולבנות חיבורים ושותפויות להמשך הפעילות. נבקש לבחון את המצב היום ולהעלות הצעות לקידום החברה הישראלית למצב ראוי יותר, תוך כדי בדיקת המקום של שיח יהודי בשינוי המצב.
היום יתקיים ב-31.12.2025 בשעות 9:30-14:30, ברח' מקווה ישראל 8, תל אביב-יפו (סמוך לרק"ל אלנבי). ניתן להצטרף בהרשמה מראש: https://wkf.ms/48avFbb .
|
|
 | | | |
פרק מו. יוסף חושש מאוד. פתאום הוא שואל את עצמו: למה התחייבתי? השתגעתי? מי אני בכלל לקבל החלטות כאלה? רגע, רגע.... נלך צעד אחורה. במה מדובר? כזכור, בתחילת פרשת "ויגש" יוסף התרגש מאוד מנאומו של יהודה. הוא פרץ בבכי, חיבק את אחיו, ובפרץ של התלהבות הזמין את אביו וכל משפחתו, 70 נפש, לבוא לחיות במצרים, ואף נקב במקום ספציפי: "וְעַתָּה לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל-אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל-תַּעֲמֹד. וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ-גֹּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְץ וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם כִּי-עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב פֶּן-תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ." (בראשית, מה, ח-יא). חתיכת התחייבות. לרגע שכח יוסף שיש מישהו מעליו (פרעה), על אף שהוא, יוסף, "מושל בכל ארץ מצרים". ועל כן, בסוף פרק מו אנחנו פוגשים אותו במצב רוח שונה מאוד. פתאום הוא מבין שהוא הבטיח הבטחות על דעת עצמו, בלי לבקש את רשותו של פרעה. המשפחה כבר מתקרבת למצרים, ויוסף מבין שהנה הנה הם מגיעים, ופרעה יגלה שיוסף חרג מגבולות הסמכות שלו. >> להמשך קריאה |
|
|